#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל שכר עבור שמירת דירה ריקה - למשך 10 ימים לבל יכנסו אליה פולשים שיחלשו על הדירה וביום ה-5 פשע ולא שמר ונכנסו פולשים והשתלטו על הדירה: 1]כמה ישלם על הפסד הדירה?    2]האם מקבל שכר על השמירה - כשסיכמו שיקבל שכר לפי כל יום, וכשסיכמו שכר כולל?	"1.פטור לשלם על הנזק - כי קרקע  התמעטה מחיובי שמירה - כי אין שמירה אלא בדבר המטלטל וגופו ממון, [שיטת הרמב""ם וכך פוסק הש""ך שחייב בפשיעה - כי בפשיעה מחייבים אותו מדין מזיק -אך לא פסקו כן השו""ע ושאר פוסקים]<br>ומ""מ מפסיד את שכרו מכאן ולהבא מהיום ההוא שלא שמר,                וכלפי השכר של הימים ששמר עד אותו יום שפשע, הדבר תלוי מהו ההסכם ביניהם, שאם סיכמו שיקבל שכר לפי כל יום שישמור, ודאי מגיע לו שכר על אותם ימים ששמר,                        אבל אם סיכמו שיקבל שכר כולל לכל השמירה, מביא הפ""ת שנחלקו הפוסקים האם מפסיד את השכר על הימים ששמר,            דעת התומים והרש""ש שלא מקבל שכר כלל - וכמו שמצינו בגמ' בע""ז לגבי מי ששכר מי שיעביר לו 100 חביות והעביר 99 חביות שהדין הוא שהוא לא מקבל שום שכר, וכן כאן כיון שלא שמר במשך חודש שלם, לא מקבל שכר כלל.        דעת הבית דוד[לבעל הנחלת דוד], שאף כששכרו לחודש שלם, מקבל את שכרו על מה ששמר עד היום שפשע בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על 100 צ'קים למשך 30 יום וסיכמו שיקבל שכר על שמירתם סך 300 ש""ח - סך 10 ש""ח ליום ופשע בשמירת 2 צ'קים ונגנבו אותם 2 צ'קים ביום ה20 ושילם את  השווי של 2 הצ'קים:      1]האם מקבל את כל שכרו?        2] ואם לא,    כמה?"	"נחלקו הפוסקים על מה שומר שכר מקבל את שכרו:                                                דעת המשנ""ב החיי אדם והקצוה""ח שמקבל על השמירה, ולפי""ז, יורידו לשומר לפי יחס משכר השמירה כלפי ה2 צ'קים מאותו יום שפשע בהם, אבל יקבל שכר על שאר הימים שבהם שמר עליהם וגם על שמירת שאר הצ'קים שלא נגנבו שמכאן ואילך, [וגם התומים והרש""ש שחולקים על הבית דוד מודים במקרה זה - כיון שההסכם ביניהם שיקבל את שכרו כך וכך לכל יום שישמור]<br>ויל""ע,האם יקבל שכר על שמירת שאר הצ'קים בכל הימים -לאחר שפשע ב2 הצ'קים, שאע""פ ששמרם, שמא לא שכרו אלא כששומר את כולם אך לא כששומר רק חלק מהצ'קים.                                                                                                    דעת החזו""א החשק שלמה וכן פסקו בב""ד בוילנא [הובא בחשק שלמה בב""מ נ""ח] וכן העלה  הגרעק""א בצד אחד, שמקבל על קבלת האחריות שקיבל על עצמו,                 ולפי""ז כשמשלם על הפשיעה, ודאי  מקבל את כל שכרו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נתן לו גוי לשמור, מה הדין כשפשע בשמירה כשהבעלים היה גוי?         ומה הדין כשבזמן הפשיעה התגייר הגוי?          וכן מה הדין כשיהודי נתן לגוי לשמור,  האם חייב הגוי?   ומהו גדר חיובו?         ומה הדין כשאח""כ התגייר הגוי ופשע בפקדון, האם חייב הגר?            2]קיבל מהקדש לשמור ופשע בזמן שהפקדון היה הקדש, מה הדין?           ומה הדין כשקדמו הבעלים ופדו את ההקדש ואח""כ פשע בשמירתו?       ומה הטעם?"	"פטור בכל אופן, משום שיש מיעוט הממעט את הקדש ואת גוי - והוא ""כי יתן איש אל רעהו"" -""רעהו""  ולא של הקדש ולא של גוי.                                                     כשפדה את ההקדש או שהתגייר הגוי, יש מיעוט נוסף  של ""רעהו"" שכתוב  בתשלומי השומר -  ודורשים שאינו חייב אלא כשיהיה ""רעהו"" בשעת נתינה ובשעת התשלומים.<br>כשהפקיד יהודי אצל גוי, מעיקר הדין היה צריך שיהיה הגוי פטור אך קנסו את הגוים כדי שלא יזלזלו בממון ישראל - וכיון שזה רק קנס, כשהגוי חייב כסף למלוה, קודם החוב שחייב הגוי למלוה לחוב שחייב הגוי רק מדין קנס.               כשהתגייר הגוי, לא קנסוהו  לשלם אף על פשיעה שפשע לאחר שהתגייר, כי לא קנסוהו אלא בזמן שהוא גוי.[שער המשפט -בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיבל לשמור על עבד ומסרו לשומר אחר ופשע השומר האחר, האם חייב השומר הראשון? ומה הטעם?	"מדין שמירה הוא פטור - כי התמעטו עבדים משמירה [ולשיטת הרמב""ם והש""ך שחייב בפשיעה מדין מזיק, חייב, אך לא קי""ל כוותייהו]  אך כתב הנתיה""מ שאם יש ספק שמא העבד נמצא ברשות השומר השני שמסר לו, חייב השומר הראשון מדין מזיק - שהזיקו במה שמסר למי שיתכן שעדיין מעכבו לו את עבדו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב	פרט האם יש חילוק כשיתכן שהעבד מוחזק ברשות השומר השני	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על שטרי חוב או על צ'קים ונתן לחברו את השטרות במתנה או נתן לשומרם למי שמוחזק ל""מאבד מה שנותנים לו"", האם חייב?"	"אע""פ שאין שמירה על שטרות - כי אינם גופו של ממון, מ""מ כשנתן  לאחר במתנה מה שביקשו ממנו לשומרו, חייב - ומטעם מזיק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גזבר-הקדש נתן לו לשמור על נכסי-הקדש ומסרם לאחר והאחר נאנס בשמירתם, האם חייב השומר הראשון? ומה הדין כשלא נאנס השומר הב'?	"נכסי הקדש ממועטים משמירה כי בפרשת שמירה נאמר ""רעהו"", ואעפ""כ כשמסר לאחר ויתכן שהפקדון נמצא ברשות מי שמסר לו, חייב מדין מזיק [נתיה""מ סק""ב] אבל כשידוע שנאנס הפקדון אצל מי שמסר לו, פטור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאל דירה לא מרוהטת ונשרפה הדירה, האם חייב לשלם? ומה הטעם?	פטור, כי זה קרקע וקרקע ממועטת מחיובי שומר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] אלו 5 דברים שנתנו לו לשמור ופשע בהם ואעפ""כ פטור לשלם?               2]והאם נשבעים עליהם?             3]באיזה אופן  יתכן שיהיה חייב לשלם על הפשיעה?"	"1.נכסי הקדש או נכסי גוי, קרקע, עבד, שטרות, ממון עניים.        2.כשהבעלים טוענים טענת-שמא אינו יכול להשביעו אלא בגלגול, וכשטוענים הבעלים טענת ברי, נשבע שבועת-היסת,                         בהקדש, אע""פ שאין מי שיכול לטעון טענת ברי, תקנו חכמים שישבע שבועה חמורה כעין של תורה, בממון-עניים באופן שפטור, גם משבועה פטור.                   3.כשעשו קנין סודר להתחייב לשלם כשיקרה גניבה ואבידה וכיוצ""ב, אע""פ שמעיקר הדין אין בהם חיובי שומרים, חייב לשלם את מה שהתחייב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיפים א וב	בשאלה 2 יש חילוק ביניהם יש שתמיד נשבע ויש רק היסת או עם גלגול	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבדים שטרות וקרקעות, באיזה אופן משביעים אף בלי גלגול?           ובאיזה אופן  משביעים עליהם רק מכח גלגול?  ומה החילוק בין השבועה על אלו לשבועה על נכסי הקדש שנתנו לו לשמור?	"כשטוען המפקיד טענת ברי, נשבע היסת אף ללא גלגול.      כשטוען המפקיד שמא, לא משביעים שבועת היסת אבל ע""י גלגול שבועה משביעים שבועה שאינה ברשותו.<br>והטעם  שלא משביעים אותו שלא פשע - כי גם אם הוא פשע, הוא פטור,  וכן לא משביעים שלא שלח בו יד - כי חיוב של שליחו""י הוא מדין גזילה ואין גזילה בשטרות עבדים וקרקעות[נתיה""מ סק""ג] והקצוה""ח לעיל [סימן ס""ו] הביא שנחלקו הרשב""א והר""ן האם נשבע על שליחו""י.   בהקדש, תקנו חכמים שנשבע אף כשלא טוען טענת ודאי, כדי שלא יזלזלו בנכסי הקדש [ושבועה זו חמורה כעין של תורה.(רמב""ם)]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש אופנים שחייב שומר שפשע בשטר בקרקע בהקדש ובעבד?[2]	"1.כשהתחייב בקנין סודר לשלם על פשיעה או על גניבה ואבידה.              2.כשאמר לפני עדים ""אתם עדי"" שאני מתחייב לשמור עליהם או שכתב את זה בשטר, סובר הר""ן שזה מועיל, ולדעת הש""ך לא מועיל,כיון שלא מתחייב מיד אלא כשיגנב או יאבד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף ד	2 אופנים 1 מוסכם ו1 הוא מחלוקת והוא כשאמר לפני עדים: אתם ...	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שומר חינם שהתנה להיות חייב כמו ש""ש ונגנב וטוען השומר שנגנב באונס, האם ההתחייבות שלו להיות חייב כמו ש""ש כוללת  את שבועת הש""ש שנאנס - באופן שיודעים שהפקדון לא ברשותו או כשלא יודעים האם זה ברשותו?"	"כשלא יודעים האם הפקדון הוא ברשותו, חייב לישבע שבועת השומרים שאיננו ברשותו ומגלגלים עליו שישבע שנאנס.          כשיודעים שזה לא ברשות השומר, לשיטת השו""ע א""א להשביעו שנאנס ושלא פשע כי רק בגלגול משביעים שלא פשע - ורק לשיטת הרמ""א שאף משביעים שלא פשע, הביאו הפוסקים שהמהר""א ששון הסתפק בזה והוכיח שמשביעים אותו. אבל אם אמר שמתחייב לשלם כמו ש""ש   כתב הקצוה""ח שא""צ לישבע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתנו לו לשמור על כסף שמיועד לעניים או לפדיון שבויים ופשע בשמירה ונאבד הכסף:             1]באיזה אופן לכו""ע פטור, ומהו הטעם בזה? [פרט גם מה הדין כשנתנו לו בסתמא לשמור] והאם חייב עכ""פ לצאת ידי שמים?             2] באיזה אופן נחלקו הראשונים בו? ומה הטעם לחייב[2]? ומה ההלכה למעשה?        3]באיזה 1 מתוך 2 אופנים לכו""ע חייב?  ומה הטעם?       4] ומה הדין כשהשומר הזיק בידים את כספי הצדקה?                 5]ומה הדין כשלא נאבד מהשומר אלא נאבד מהגבאי-צדקה, האם חייב?"	"1.כשנתנו לשומר על מנת שיחלקם לעניים שירצה, פטור - שהרי הוא ממון שאין לו תובעים - שהעניים לא יכולים לתובעו - שהרי אין עניים מסויימים שדווקא הם עתידים לקבלו וגם הגבאי-צדקה לא יכול לתובעו - כי ברגע שנתן לשומר לחלקו, הסתלק מכל הזכויות שהיו לו בכסף.            וכתב החות יאיר [הובא בפ""ת] שבכל מקרה,  חייב לשלם כדי לצאת ידי שמים.      גם כשנתנו לשומר בסתמא-שלא אמרו לשומר על מנת לחלק אבל גם לא אמרו לו על מנת לשמור, כתב הש""ך [ס""ק י""ב] שפטור.<br>2 .כשאמרו לשומר:""על מנת לשומרו"" ופשע,       דעת הראב""ן ועוד, שפטור כי השומר יכול לומר לגבאי, סוף סוף הפשיעה היתה בממון שאין לו תובעים,         דעת רש""י וכך פוסקים הרמ""א והסמ""ע שחייב - 1. כי הגבאי צדקה תובעו עבור העניים.    2. והנתיה""מ כתב שהוא מדין ברירה שהגבאי-צדקה אחרי הפשיעה יכול לומר לאיזה עניים היה עתיד לחלק להם ומדין ברירה יש זכות לאותם עניים לתובעו, ולכן הגבאי-צדקה תובעו עבורם.                                      בדעת השו""ע נחלקו הפוסקים, המחנה אפרים נקט בשיטת הרמב""ם שהובא לשונו בשו""ע, שס""ל שפטור אבל הסמ""ע סתם על דין השו""ע את דברי הרמ""א ומשמע שהבין שלא נחלקו בזה וכן מבואר בב""י שהביא ביחד את הרמב""ם ורש""י, הרי שס""ל שהם שווים.<br>ולמעשה, צ""ע לדינא [תשובת שיבת ציון המובאת בפ""ת סוס""ק ה' וכן כתב הדרך אמונה] כי החות-יאיר חולק על הרמ""א ופוטרו וכן הגרעק""א חולק על הרמ""א באיזה מקרה דיבר הגהת מרדכי שהוא המקור של הרמ""א וס""ל שהוא פטור ורק כשקיבל על עצמו התחייבות מפורשת של ממון על גניבה ואבידה, חייב, מאידך הרמ""א והסמ""ע מחייבים אותו.                      3.כשזה כסף של עניים מסויימים וקיצבתם ידועה - שאז אותם עניים הקבועים שמקבלים את הכסף תובעים את השומר את קיצבתו הידועה לכל עני ועני,         וכמו כן כשהגבאי צדקה אמר לשומר:""שמור לי את הכסף והתחייב לי"" חייב -אך זה מדין התחייבות של ממון.[הגרעק""א]                          4. נחלקו הראשונים והפוסקים, הרמב""ן כתב שחייב, והנימוק""י כתב שפטור - כי סו""ס זה ממון שאין לו תובעים וכן פסקו התומים והנתיה""מ המובאים בפ""ת [סוסק""ו].                                5. פטור [נתיה""מ סק""ח] שהרי בזה בודאי התורה מיעטה אותו מחיובי שמירה  שהרי הכסף הזה היה עומד לחלוקת-העניים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפקידו אצלו כסף של יתומים קטנים, מה הטעם שאסור לו להשתמש בכסף?	"אסור - בגלל שב""ד מינוהו ולא היתומים וגם עתידים היתומים לגדול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהודי מסר לגוי לשמור לו פקדון והגוי פשע בשמירה, מה הדין  כשפשע כשהיה גוי? ומה הדין כשפשע  אחרי שהתגייר? ומה הטעם?	"כשפשע כשהיה גוי, חייב -מדין קנס שזלזלו בממון ישראל וכיון שזה קנס, אם אותו גוי חייב ממון למישהו, קודם משלם את החוב ואח""כ על הפקדון.   כשפשע לאחר שהתגייר, פטור כי לא קנסום אלא כשהם גויים.[שער המשפט בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן לו לשמור ובזמן שנתן לו לשמור אמר לו בעל הפקדון ""קרע  והיפטר"", האם חייב?                ומה הדין כשנתן לו לשמור בסתם ורק אח""כ אמר לו ""קרע והיפטר"" או ""קרע על מנת לפטור"", האם חייב? ומה הטעם?"	"כשבזמן שנתן לו לשמור על הפקדון אמר לו ""קרע והיפטר"", פטור כי לא קבל על עצמו שמירה אלא בתנאים האלו.<br>אבל אחרי  כשקיבל על עצמו לשמור, אע""פ שאח""כ א""ל ""קרע והיפטר"", חייב כי זה נחשב שמשטה בו, ואם אמר לו ""ע""מ לפטור"" אע""פ שא""ל אחרי שכבר קיבל ע""ע לשמור, פטור שכיון שאמר לו ""על מנת לפטור"" אין זה נחשב למשטה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שומרים/סימן שא/סעיף י		
